תוכן עניינים
נכון לשנת 2022 כאשר מגיעים לגיל 67, המעסיק על פניו יכול לחייב אתכם לפרוש. אלא שהדברים קצת יותר מורכבים מהחוק היבש. מה צריך לדעת, והאם זה באמת כדאי לעבוד אחרי גיל פרישה? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
גיל הפרישה בכותרות
חוק גיל פרישה מגדיר מהו הגיל שבו עובד זכאי לפרוש מהעבודה, מהו גיל פרישת חובה שבו המעסיק רשאי להפסיק את העסקתו של עובד ומהו גיל הזכאות לפרישה מוקדמת. בשנת 2004, החוק העלה בצורה הדרגתית את גיל הפרישה לגברים מגיל 65 ל-67 ואת גיל הפרישה לנשים מגיל 60 ל-65 (אם כי זה תלוי בשנת הלידה של הפורשת). גיל הפרישה תמיד נמצא בכותרות, נוכח מגמת העלייה המתמשכת בתוחלת החיים. לא רק לנשים רוצים להעלות את גיל הפרישה, אלא גם לגברים.
יחד עם זאת, הרבה אנשים מעוניינים לבחון אפשרות לעבוד מעבר לגיל הפרישה, מאחר והעבודה מספקת להם מסגרת, משמעות, הנאה וכן כי לפעמים העובד טרם הספיק לצבור את הזכויות המירביות לפנסיה. לכן לא פעם נשאלת השאלה האם מעסיק יכול לחייב עובד/ת לפרוש בגיל 67 או לא. לכן חשוב לדעת שישנם הסדרים חוקיים הקבועים בחוק, הסכמי עבודה קיבוציים וגם הסכמים אישיים, שמאפשרים לעתים להמשיך לעבוד מעבר לגיל פרישה חובה (הסדר מסוג זה קיים, למשל, בשירות המדינה).
פרישה בכפייה? רק לאחר שיקול
ניקח לדוגמה את המקרה של ליבי ויברגר שפנתה לבית המשפט האזורי לעבודה בדיוק בשאלה זו. ליבי נולדה ב- 1942, עלתה ארצה ב- 1972 וב- 1991 החלה לעבוד באוניברסיטת בר אילן ואף קיבלה בה קביעות. חלו עליה הסדרי פרישה המקובלים בקרן הפנסיה גלעד שביטחה את עובדי האוניברסיטה, כמו רוב העובדים.
לקראת גיל 67 ליבי קיבלה הודעה מהאוניברסיטה שהעסקתה תסתיים, בגלל שהגיעה לגיל פרישה. ליבי סירבה לפרוש מאחר ועוד לא צברה את מלוא הזכויות לפנסיה ולכן ביקשה להמשיך ולעבודה, אך האוניברסיטה סירבה לבקשתה.
לכן ליבי החליטה לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על מנת שיוציא צו זמני וקבוע המונע את סיום העסקתה מחמת גיל ולחלופין לקבל פיצוי בגין אפליה אסורה על רקע גיל. לתביעתה הצטרפו גם מספר עמותות הפועלות לקידום זכויות ומעמד הזקנים בישראל.
בית הדין האזורי פסק לפי הוראות חוק גיל פרישה והחליט "שכוונת המחוקק להבדיל בין פרישה מרצון ופרישת חובה, כך שברצון המעסיק יש ביכולתו לכפות על העובד לפרוש". כמו כן הוא הוסיף שתכלית החוק תומכת בפרשנות זו, מאחר ומטרתו היא "לקבוע כללים אחידים, מבלי שייקבעו יוצאים מן הכלל, מתוך רצון לקבוע את קו פרשת המים שלאחריו המעסיק יהיה חופשי לדרוש מהעובד לפרוש מעבודתו".
מעבר לכך, בית הדין עמד גם על הוראת סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה הקובעת איסור על אפליה מחמת גיל בכל הנוגע לתעסוקה והבהיר כי "אין לראות בגיל הפרישה האחיד כאפליה פסולה אלא כהבחנה עניינית מותרת". לכן, בית הדין דחה את תביעתה של ליבי ולא פסק הוצאות לחובתה.
ליבי החליטה לערער ולגשת לבית הדין הארצי לעבודה. בחלוף כשנתיים התפרסם פסק הדין שיצר תקדים חשוב, שיצר הד תקשורתי. הערעור גרס כי "החיוב לפרוש בגיל 67 אינו חוקתי, ואינו עומד באמות המידה של פסקאות ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק".כמו כן נטען במסגרת זו כי "ניתן לפרש אחרת ובאופן יותר תכליתי את סעיף 4 לחוק גיל הפרישה ולטעון, שככל שהעובד מבקש להמשיך ולעבוד לאחר גיל 67, מחויב המעסיק לבחון זאת באופן ענייני ועל בסיס אינדיבידואלי".
בית הדין האזורי קבע שבעניין השאלות החוקתיות יש לתת לבית המשפט העליון להכריע, אך גם ציין כי "הפרשנות לסעיף 4 לחוק הפרישה קובעת כי סעיף 10 לחוק מתיר לקבוע בהסכם גיל פרישה גבוה מגיל פרישת חובה". במילים אחרות, עובד רשאי להעלות בפני מעסיקו את רצונו להמשיך בעבודתו גם לאחר גיל הפרישה החוקי, אך מצד שני החוק מחייב את המעסיק להפעיל שיקול דעת ראוי ופרטני במענה לבקשה זו, שנובעת מחובות תום הלב וההגינות שחב בהן מעסיק כלפי עובדיו. על המעסיק להתחשב בכל השיקולים שנוגעים לנסיבות האישיות של העובד, תרומתו למקום העבודה, שיקולים מערכתיים של מקום העבודה וכן האם יש אפשרות להמשך העסקת העובד בדרך אחרת. האוניברסיטה לא הזמינה את ליבי לשימוע, לא בחנה את בקשתה לעומק, אלא הונעה רק על סמך שיקולים מערכתיים.
לדחיית פרישה יש השלכות
מקרה זה מלמד כי המעסיק עדיין יכול להפסיק את עבודת העובד בגיל 67, אבל מוטלת עליו האחריות להפעיל שיקול דעת מעמיק, בהתאם לפסק הדין שתואר. יחד עם זאת לדחיית פרישה ישנן השלכות משמעותיות שחשוב להכיר לעומק, לטוב ולרע.
לכן לפני שאתם מחליטים אם להמשיך לעבוד או לפרוש, כדאי שתפנו לאחד המומחים שלנו בפתרונות עדיפים – סוכנות לביטוח. אנחנו עוסקים בביטוח פנסיוני ובייעוץ פרישה כבר עשרות שנים, ומעניקים לכם מעטפת שלמה של פתרונות, תוך דגש על שירות אדיב ומקצועי, יחס אישי וחם וזמני תגובה מהירים. פנו אלינו עוד היום ונשמח לעמוד לשירותכם.
