בשנת 2022 בוטלו אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה שמנפיקה המדינה והוחלפו במנגנון חדש שנועד לצורך הבטחת התשואה בקרנות, שאמור לשאת ריבית יותר גבוהה. האם המנגנון החדש יעמוד באתגרים שצפויים לו בתקופה הקרובה?
מהי התוכנית להחלפת אגרות החוב המיועדות?
ביולי 2022 הוחלט לבטל את האג"ח המיועדות ולהחליפן במנגנון הבטחת תשואה בקרנות שאמור להניב לחוסכים תשואה מובטחת של 5.15% צמוד למדד, במקום תשואה מובטחת בקרן פנסיה של 4.86% שעד כה הניבו אגרות החוב המיועדות על 30% מהקרן.
התוכנית היתה שבמקום שהגופים המוסדיים ירכשו אגרות חוב מיועדות, הם יקצו 30% מקרנות הפנסיה בשוק הון במסלול ההשקעות הגדול ביותר שהן מציעות לציבור, והתשואה תימדד. אם בתום 5 שנים לא יגיעו לתשואה שמשרד האוצר קבע (5.15% צמוד מדד), המדינה תקבל השלמה לתשואה מידי המדינה. ואם הקרנות ישיגו עודף מעל לרף שקבע האוצר, הוא יועבר לקרן סולידי שהמדינה תנהל, והיא תשמש אותם לצורך אירועי ההתחשבנות, אשר ייערכו אחת ל- 5 שנים.
האג"ח תורם לתשואות השליליות?
אם נבחן את פיזור הסיכונים בתיקי הפנסיה ונתמקד באפיק הסולידי, נראה כי קיים תמהיל הכולל שלל אפיקי השקעה, בהתאם לרצונו של החסוך, ובהתאם לטווח הזמן שבו הוא צריך לחסוך. הרעיון הוא שהתיק אמור להיות יותר סולידי ככל שטווח הזמן קצר יותר.
אם בעבר החלק הסולידי הושקעה באגרות החוב המיועדות, הרי שכיום הן אינן קיימות, וחבל מאחר והן היוו אלמנט שאיזן וייצב את תיק הפנסיה. כיום הן הוחלפו באג"ח ממשלתיות, שב- 200 מאוד תרמו לתשואות השליליות בפנסיה, מה שמשפיע על החלק הסולידי של התיק הפנסיוני וכל זאת על רקע השינויים שמביאה איתה הרפורמה המשפטית בישראל. גל המחאות והמאבקים שנוצרו בעקבות עניין זה שוחקים את ערך האג"ח של ישראל ואף מגדיל את שיעור הריבית שמשרד האוצר יצטרך לגייס בהנפקות האג"ח החדשות. כמו כן הירידות נובעות גם מהצפי לכך שהאינפלציה העולמית לא הולכת להעלם בעתיד הנראה לעין.
עד כמה חזקה רשת הביטחון של הפנסיה?
אמנם בקושי שנה עברה מאז שבוטלו האג"ח המיועדות ובמקומם נכנס לפעול המנגנון שאמור לספק התשואה המובטחת, אבל בשנה הזו היתה תשואה שלילית, אבל לא רק: דווקא האפיקים הסולידיים תרמו עוד יותר לתשואה השלילית, כאילו הוסיפו שמן למדורה ובנוסף בשנת 2023 אנו רואים את התנודתיות ממשיכה לצד הכבדה של ביצועי השוק המקומי שלנו. גם האינפלציה של שנת 2022 טרם דעכה וכך נוצר לו פער משמעותי בין היעד הרצוי ליעד המצוי, ונוצרת לה עננת אי ודאות בנוגע לשאלה האם המדינה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה או שמא הנטל ייפול על משלמי המסים? ימים יגידו.
