כיצד הרפורמה המשפטית עלולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלנו?

כלכלנים בכירים מזהירים כי הרפורמה המשפטית עלולה לפגוע בחיסכונות הפנסיה. יש מי שטוען שטענה זו מוגזמת ביותר, אך האם זה באמת מה שעלול לקרות? בדקנו מה קרה בהונגריה, ארגנטינה וטורקיה, לאחר שינויים שאיפשרו למושלים לקבל סמכויות בלתי מוגבלות.

האם החיסכון הפנסיוני שלכם נמצא בסכנה?

החשש הכלכלי למשקיעים בישראל אינו נוגע רק לאילי הון, משקיעי הייטק או חברות ענק, אלא הוא נוגע לכל אחד ואחת מאזרחי ישראל. זאת מאחר וכל כספי החיסכון הפנסיוני, שכוללים קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי המנהלים וקרנות השתלמות, מושקעים בשוק ההון.

רובנו נחשוב שהסיכון הגדול ביותר לחוסכים הוא ששוק ההון יחווה טלטלה והפסדים דרמטיים.  אלא שבמצבי קיצון, אנחנו עלולים להיתקל בסיכונים שכלל לא חשבנו עליהם, למשל הלאמה של החסכונות הפנסיוניים או חקיקה שתפגע בערך החיסכון, בדומה למה שקרה בארגנטינה, הונגריה וטורקיה לאחר שעבר הפיכה משטרית.

מדובר בחשש מוחשי הנוגע בעיקר לשכבות החלשות בחברה, אלה שאין להם גב כלכלי, השקעות נדל"ן או אפשרות לשנות את מצבם. אלה שהחיסכון הפנסיוני הוא כל מה שיש להם. דווקא האזרחים החלשים ביותר, עלולים לגלות שכספי הפנסיה שלה אינם בשליטתם, לא ניתן לנייד או למשוך אותם.

מה עלול לקרות לפנסיה שלנו?

להלן מספר דוגמאות מרחבי העולם:

• ארדואן החליט להתערב בפנסיה של אזרחי טורקיה – לאחר רעידת האדמה הקטסטרופלית הבורסה קרסה באופן דרמטי מה שהוביל לסגירת למשך כשבוע, כדי למנוע מהמשקיעים לברוח. יצאה הוראה לרכוש מכספי הפנסיה של הציבור מניות בערכים גבוהים שאינם משקפים את נזקי רעידת האדמה שפגעה בכלכלה הטורקית. מנהלי קרנות הפנסיה חויבו למעול בכספי הציבור ובחובת הנאמנות ולגרום להם בכוונה הפסדים משמעותיים. מהלך זה בוצע ללא כל התערבות מצד בית המשפט או ביקורת שלטונית כדי להגן על זכויות האזרחים שחסכו במשך כל חייהם לתקופת הפרישה.
  
  
• ממשלת הונגריה החליטה להלאים את קרנות הפנסיה – ענף הפנסיה בהונגריה היה מורכב מ- 3 אלמנטים עד להפיכה בשנת 2010: קרנות ממשלתיות, קרנות פרטיות מנדטוריות (שחובה להפקיד אליהן) וקרנות פרטיות וולנטריות. הממשלה החליטה להלאים את הקרנות הפרטיות המנדטוריות ודרשה להעביר את כל הכספים לחיסכון הציבורי. כדי שהחוסכים "יסכימו" למהלך חוקקו חוק לפיו מי שלא יעביר את החיסכון הפנסיוני שלו, יאבד 75% ממנו ולא יהיה זכאי בעתיד לקצבה ממשלתית. החסכונות הפרטיים הועברו לבעלות המדינה, בעוד המדינה הבטיחה לשלם להם בעתיד קצבה פנסיונית, הבטחה שאין מאחוריה שום גיבוי. כתוצאה ממהלך זה 97% מהחוסכים חזרו להשתמש בקרנות הממשלתיות. כמה חודשים לאחר מכן, הממשלה הודיעה שרוב הכסף ישמש לצמצום החוב הממשלתי ולסתימת הגירעון העצום שנוצר בתקציב המדינה. למרות שאיגוד קרנות הפנסיה הפרטיות של הונגריה עתר נגד החוק החדש, בית המשפט נמנע מלפסוק ובהמשך אף דחה את העתירות, לאחר שבוצעו שינויים מהותיים בסמכויות בית המשפט ובהרכבו. למרות שמאז אותה רפורמה, הבורסה של הונגריה עלתה ב- 200%, החוסכים עדיין מקבלים תשואות אפסיות, עם זכות תיאורטית לקבל חיסכון פנסיוני שערכו הרבה יותר נמוך מהסכום שנלקח מהם, מתוך תקציב מדינה שעדיין חובה קשיים כלכליים.
  
  
• ממשלת ארגנטינה השתמשה בחיסכון הפנסיוני של הציבור כדי לשלם חוב ממשלתי – בזמן המשבר הכלכלי העולמי של 2008, העבירו בארגנטינה חוק להלאמת קרנות הפנסיה הפרטיות. החוק חוקק תוך חודשיים, ללא כל ביקורת, מחקר או דיון. כך המדינה השיגה כ-31 מיליארד דולר כדי לסגור את החוב הממשלתי. כמובן שהמדינה הכחישה את הסיבה, וטענה שההלאמה נבעה מתוך דאגה שמערכת הפנסיה אינה מתפקדת כראוי, בזמן המשבר הכלכלי של אותה שנה. אך בזמן ששוק ההון התאושש והניב תשואות של מאות אחוזים, מערכת הפנסיה של ארגנטינה מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בהשוואה העולמית, ולצד האינפלציה שמשתוללת במדינה, החוסכים נותרו מול שוקת שבורה.  

ומה עלול לקרות אצלנו?

למרות שתרחישים של פגיעה בחסכונות הפנסיה בישראל עלולים להיראות מופרכים, הרפורמה המשפטית שמעניק לממשלה סמכויות בלתי מוגבלות ללא מערכת בלמים ואיזונים, עלול לסלול את הדרך למצב דומה לאלו שתיארנו.

ניתן בהחלט לדמיין תרחיב שלאחר שהכנסותיה של המדינה ממיסים יקנו בעקבות בריחת משקיעים והוצאת כספים, הגירעון יזנק ויצטרכו למצוא פתרונות.

חשוב שכל אדם יתהה מדוע הממשלה כל כך רוצה לנטרל את בג"ץ, ואילו חוקים היא רוצה לחוקק. כי אם חלילה הממשלה תבחר לחוקק חוק יסוד להלאמת כספי החיסכון הפנסיה על מנת לממן את הגירעון, עניין ביטחוני או כל מצב אחר, מי ימנע זאת בעדה? מי יגן על האזרחים מפני פגיעה בזכיותיהם האישיות והכלכליות?

אנו מקווים לימים טובים יותר, ושתרחיש זה יישאר רק ברמת התיאוריה ולא הפרקטיקה.